חדשות

ד"ר ירון טולדו, ראש המעבדה להנדסה ימית ופיזיקה מבית הספר להנדסה מכנית אוניברסיטת תל אביב הקים מערכות ניטור בחופי ישראל - אשקלון ואשדוד. במעבדה הוא וצוותו מנסים לשלב נגזרות תיאורטיות בסיסיות, מודלים מספריים ותצפיות שדה כדי להשיג הבנה מעמיקה של יסודות הפיזיקה של גלי שטח והופעתם בים התיכון. "הקמתן הינה משימה עצומה, הדורשת מציאת מיקומים מתאימים, רצועות חוף זמינות אף באורך של עד כ - 300 מ', הקמת תשתית, מציאת תדרים מתאימים וקבלת אישורים" מסביר ד"ר טולדו. "מטרות המחקר היו להגיע להקמת תשתית לאומית זו, לבצע בחינה ראשונית של הדאטה המתקבל ממנה ולבחון את היכולת לשלב אותה במודלי חיזוי הזרמים. לאחר התגברות על קשיים בירוקרטיים וטכניים רבים, הפרויקט בוצע בהצלחה ואפשר מדידות ראשונות מסוגן באזורינו. העבודה על קידום תשתית חשובה זו עדיין נמשכת"

החוקרת ד"ר בת אל פנחסיק מפתחת מערכות ביומימטיות, המחקות פתרונות של חיות מדבריות לבעיית המים. במעבדה שלה Biomimetic Mechanical Systems and Interfaces מתמקדמים בביומימטיקה. כלומר, לומדים מאופן פעילותן של חיות בטבע, למשל חרקים וזוחלים, על מנת למצוא פתרון לבעיות אנושיות. את הפתרונות הטבעיים מתרגמים לשימוש בחומרים חכמים שהופקו במעבדה, ומנגנונים פיסיקליים והנדסיים, למשל רובוטים, שמחקים את פעולות החרקים והזוחלים.

החוקר ד"ר הרמן האושטיין המתמקד במעבדה שלו MyFET Lab בתחומים של מעבר חום והזרימה בסקאלות מיקרו, מנגנוני קירור שקוטרם הוא בסדר גודל של עובי שערה בודדת. כיום אחד הגורמים המגבילים את תעשיית האלקטרוניקה היא צפיפות הרכיבים שדורשים הספקת חשמל. מצד אחד המהנדסים במעבדה רוצים להצליח להכניס כמה שיותר רכיבים בשטח קטן מאוד, מה שגורם לרכיב להתחמם מאוד, ומצד שני – למצוא דרכים להוציא מהם את החום באופן הכי יעיל. על מנת לקרר את הרכיבים יש צורך באספקת זורם קר, שיסלק את החום מתוך מערכים בסדר הגודל של מיקרונים (עובי שערה הוא 100-50 מיקרון). המחקר של ד"ר האושטיין וצוותו תורם לתכנון מערכות אלקטרוניות מורכבות כגון מחשבים, מערכות נשק ומכשור רפואי.

הכנסו לקישור לכתבה המלאה: https://www.tau.ac.il/article/using-every-drop

דור פראג', תום סלומון וגיא יזרעאלי הם סטודנטים לתואר ראשון מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב והם אחראים על הפיתוח פורץ הדרך כחלק מפרויקט הגמר שלהם, בליווי של רוני שפיר ודני ברקו. 

עבור דור, תום וגיא הפרויקט הזה היווה בחירה טבעית לאור תפקידיהם בצבא בסדיר ובשרות המילואים. גיא יזרעאלי משרת במילואים כקצין תומך לחימה ביחידת פלה"ק (פלוגת החייאה קדמית), תום סלומון משרת במילואים כלוחם וחובש ביחידת עורב צנחנים ודור פראג' משרת במילואים ביחידת המודיעין של פיקוד דרום אשר בין היתר מנהלת את פינוי הנפגעים בגזרה. "דיברנו ביננו על הצורך בחילוץ פצוע מן הסוג הזה אשר יתבצע ללא סיכון חיילים נוספים בשטח" כך מסביר תום. "לאור השירות הצבאי נחשפנו לשיטות הפינוי השונות בצה"ל (רכוב, מוסק וימי) וזיהינו את הבעיה אותה ניסינו לפתור".
 

רחפן המאפשר פינוי מהיר

שיטות פינוי הלוחמים בשדה הקרב הנהוגות כיום טומנות בחובן סיכון רב, הן לצוות המחלץ והן למחולץ עצמו. כיום אין דרך חילוץ שאינה דורשת הימצאות המחלץ בשטח, ויתרה מכך, מלבד חילוץ מוסק (שהינו יקר ומסוכן), אין אפשרות לחילוץ אווירי.

במסגרת פרויקט הגמר לתואר ראשון, הציעו הסטודנטים שיטת חילוץ שאינה דורשת הימצאות המחלץ בשטח, זאת באמצעות רחפן המאפשר פינוי מהיר, זול, יעיל ובטיחותי - הן למפעיל הרחפן והן לחייל הפצוע. בעת הגעת הרחפן לנקודת האיסוף, המערכת מסוגלת לבצע עיגון והרמת הפצוע באופן עצמאי ללא גורם אנושי הנמצא בנקודת הפינוי.

על הרחפן לשאת במשקל מקסימלי של 120 ק"ג, מהירות הפינוי תהא עד 50 קמ"ש בגובה של כ-2 מטרים, כאשר הפינוי יתבצע למרחק קצר (כ- 200 מטר). פינוי הפצוע יעשה באמצעות רתמה ייעודית או אבזם ייעודי המחובר לאפוד שלו כאשר הוא שוכב על הגב, על הצד או על הבטן.

במהלך ביצוע סקר של שוק הרחפנים לנשיאת  משקלים גדולים, הגיעו הסטודנטים למסקנה כי הרחפן eVTOL CAV מבית Boeing הינו הרחפן המתאים ביותר לדרישות הפרויקט. במסגרת הפרויקט סקרו הסטודנטים שלוש חלופות אפשריות שעונות על דרישות הפרויקט ובחרו בחלופת כננת עם כבל המובל באמצעות שרוול טלסקופי, שבקצהו מנגנון נעילה מכאני העושה שימוש במגנט לצורך מיקום טבעת הנעילה בסוגר.

בוצעו אנליזות חוזק להוכחת יכולת ההרמה של המנגנון חיבור והתקבל מקדם ביטחון 15:

3. התממשקות מנגנון הנעילה                           2. הרחפן מעל נקודת פינוי הפצוע                     1. הרחפן נישא על גבי רכב צבאי    

הפנים מאחורי הפיתוח - מימין לשמאל: דור פראג', גיא יזרעאלי ותום סלומון